מהו מחקר יישומי בארגונים?
מחקר יישומי בארגונים מתייחס לסוג מחקר שמטרתו לפתור בעיות פרקטיות ולהשפיע ישירות על הפעילות
השוטפת והתוצאות העסקיות או החברתיות של הארגון.
לדוגמה, מציאת דרכים לשיפור תהליכי ייצור, העלאת שביעות רצון לקוחות, שיפור מערכי הדרכה או
פיתוח מוצרים ושירותים חדשים.
העקרונות המרכזיים במחקר יישומי הם:
מיקוד בבעיה אמיתית: המחקר מתחיל משאלה או צורך מוגדר וברור בתוך הארגון.
יישום תוצאות המחקר: השלב הסופי כולל הטמעת מסקנות והמלצות במחלקות או בתהליכים הרלוונטיים.
ערך עסקי/חברתי: המחקר נדרש להוביל לתועלת ברורה, מדידה ורלוונטית למטרות הארגון.
שימושים נפוצים במחקר יישומי
מחקר שוק ומגמות:
בדיקת מגמות צרכניות, ניתוח תחרות וזיהוי הזדמנויות חדשות.
סקרי שביעות רצון לקוחות ובדיקת נאמנות לקוח (Customer Loyalty).
פיתוח מוצר/שירות:
בדיקת קונספט למוצרים חדשים לפני שלב ההשקה (Concept Testing).
עריכת פיילוטים וניסויים מקדימים במטרה לקבל פידבק מהשטח ולבצע שיפורים.
ייעול תהליכים ארגוניים:
ניתוח וייעול של תהליכי עבודה פנימיים.
בחינת פתרונות טכנולוגיים והערכת האפקטיביות שלהם.
מחקר ארגוני ומשאבי אנוש:
בדיקת תרבות ארגונית, ניהול ידע, ושביעות רצון עובדים.
זיהוי צרכי הדרכה ופיתוח מקצועי.
מחקר התנהגות לקוחות ומשתמשים:
חקירת התנהגות משתמשים במוצרים דיגיטליים (UX Research).
הבנת העדפות הלקוח כדי לשפר חוויית לקוח או פלטפורמות שירות.
סוגי מחקרים נפוצים
מחקר כמותי
מבוסס על איסוף נתונים מספריים רחבי היקף, לרוב באמצעות סקרים, שאלונים או נתונים נמדדים.
היתרון הוא באפשרות להכליל את המסקנות על כלל האוכלוסייה הנבדקת ולהעריך מגמות כלליות.
מחקר איכותני
מבוסס על ראיונות עומק, קבוצות מיקוד (Focus Groups), תצפיות ואיסוף נתונים שאינם מספריים.
מחקר זה מאפשר להבין לעומק את המניעים, הרגשות והתהליכים שעומדים מאחורי ההתנהגות של אנשים בארגון או של לקוחות.
מחקר מעורב
שילוב של גישות כמותיות ואיכותניות כדי לקבל תמונה מלאה יותר של הנושא הנבדק.
מתחילים בשלב איכותני כדי לאסוף תובנות ולפתח שאלונים, ואז מרחיבים לכמותי כדי לתקף ולאשש את הממצאים.
מחקר פעולה
מחקר המשלב בין איסוף נתונים לבין התערבות ופעולה מיידית בתוך הארגון,
תוך כדי תהליך של למידה מתמשכת ושיפור מתמיד.
מחקר ניסויי
שימוש בקבוצות ביקורת וקבוצות ניסוי במטרה לבחון השפעה של גורם מסוים (כגון שינוי בעיצוב מוצר)
על תוצאות (למשל עלייה במכירות או שביעות רצון גבוהה יותר).
מי צריך שירות מחקר יישומי?
מנהלים בכירים:
לקבלת החלטות אסטרטגיות המבוססות על נתונים ולא על תחושות בטן או הנחות לא בדוקות.
מחלקות שיווק ומכירות:
להבנת התנהגות הלקוחות, שיפור תהליכי מכירה והגדלת פילוח השוק.
מחלקות מוצר ופיתוח:
לאימות צרכים טכנולוגיים, פיתוח מוצרים חדשים וקבלת משוב משתמשים.
משאבי אנוש:
לשיפור חוויית העובדים, בניית תרבות ארגונית מיטבית ועידוד למידה ופיתוח.
גופי הדרכה ולמידה:
לקבלת תמונה מלאה על צרכי ההכשרה ויעילות תכניות הלימוד וההדרכה.
עמותות וארגונים חברתיים:
לבחינת השפעה חברתית של פרויקטים והתערבויות שונות, ולשיפור תהליכי העבודה עם אוכלוסיות יעד.
שאלות ותשובות בנושא מחקר יישומי בארגונים
ש: מהו ההבדל בין מחקר יישומי למחקר אקדמי?
ת: המחקר האקדמי מכוון בעיקר להרחבת הידע הכללי ולהוכחת תיאוריות,
בעוד מחקר יישומי בארגונים מתמקד ביישום תוצאות המחקר לפתרון בעיות מעשיות ולשיפור מדיד בתפקוד הארגון.
ש: איך ניגשים לתהליך של מחקר יישומי בארגון?
ת: קודם מגדירים את הבעיה או את השאלה המחקרית, אחר כך בוחרים את המתודולוגיה המתאימה
(כמותי, איכותני או משולב), אוספים נתונים, מנתחים אותם ומספקים המלצות יישומיות.
התהליך דורש שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בארגון, כגון מנהלים, צוות מחקר פנימי או ספק חיצוני.
ש: כמה זמן נמשך מחקר יישומי?
ת: משך הזמן משתנה בהתאם להיקף וסוג המחקר.
ישנם מחקרים קצרים של כמה שבועות (למשל סקר שביעות רצון) ויש מחקרים מורכבים יותר
שיכולים להימשך חודשים ואף מעל לשנה (למשל מחקר ניסויי מקיף עם קבוצות ביקורת).
ש: האם צריך תמיד לשלב גם מחקר כמותי וגם מחקר איכותני?
ת: לא תמיד. הבחירה תלויה במטרה של המחקר, במשאבים ובזמן העומד לרשות הארגון.
לעיתים מספיק לבצע מחקר איכותני, בעיקר כאשר רוצים לגלות תובנות עומק,
או לחילופין מחקר כמותי כאשר צריך מסקנות מבוססות על מדגם נרחב.
ש: מה עושים עם התובנות שעולות מהמחקר?
ת: הערך האמיתי טמון ביישום המסקנות בפועל.
בתום המחקר, מופקת לרוב חוברת המלצות ותוכנית פעולה (Roadmap) ליישום בארגון.
מכאן, נדרש לעקוב אחר תוצאות היישום ולהעריך את השיפור שחולל המחקר.
ש: האם מחקר יישומי מתאים לכל סוג של ארגון?
ת: באופן עקרוני כן. כל ארגון שרוצה לשפר את ביצועיו ולהתבסס על נתונים והמלצות מקצועיות:
יוכל להפיק תועלת ממחקר יישומי.
מידת ההתאמה תלויה בצורכי הארגון, בתקציב, בתשתיות הקיימות ובתרבות העבודה (מידת הנכונות לקבל שינויים).